—
זה הבית שלך. כל מה שהוקם לך, כל מה שצריך לזכור, וכל מה שאפשר לבקש — נמצא כאן, ולא צריך לחפש בשום מייל ישן.
תשתמש. גם בקטן.
הסביבה נעשית טובה יותר ככל שהיא מכירה אותך יותר. השבוע הראשון הוא הקובע: כל בקשה שתבקש בו — גם מייל קצר, גם טבלה, גם "תסדר לי את זה" — נבנית לתוך הידע שלה עליך. מי שמחכה לרעיון הגדול, מוצא את עצמו חודש אחר כך עם סביבה שלא מכירה אותו.
קודם תבקש מהסביבה עצמה לתקן — היא רואה את השגיאה ובדרך כלל יודעת. אם זה לא נפתר בשתי בקשות, תתקשר. אל תשב על זה שעה.
עשרת הדיברות
אם תשכח הכל חוץ מהעמוד הזה, תסתדר. זה מה שמפריד בין סביבה שעובדת לבין בלגן.
תדבר אליה כמו לעובד חדש, לא כמו למנוע חיפוש
תסביר מה אתה רוצה להשיג ולמה, לא רק מה לעשות. ככל שתסביר יותר, התוצאה קרובה יותר לראש שלך.
כל מה ששלך יושב בתיקיית החומרים
לוגו, מחירון, רשימות, מסמכים. אם היא צריכה משהו כדי לעבוד — שים אותו שם, ולא בצ'אט.
גרסה חדשה מקבלת מספר, הישנה עוברת לארכיון
ב"עדכני" יש תמיד אחת בלבד. ככה "תחזיר לי את v3" זו בקשה חד-משמעית ולא ניחוש.
אחרי כל שינוי בקוד — דחיפה לגיטהאב
זה קורה לבד. המשמעות: אין מצב שאתה תקוע, כי תמיד אפשר לחזור לגרסה שעבדה.
גיבוי זה לא "הפעלתי פעם אחת"
הגיבוי רץ כל יום, ואם הוא נכשל מגיע אליך מייל. פעם בחודש תפתח ותוודא שיש שם באמת קובץ.
סיסמאות רק בכספת
לא בצ'אט, לא במייל, לא בפתק. אתה בעל המפתח היחיד — גם אני לא מחזיק עותק.
לפני שמפרסמים משהו החוצה — לקרוא
היא כותבת מהר וטוב, ולפעמים בטוחה מדי. מה שיוצא בשם שלך, אתה קורא לפני.
אל תעתיק נתונים אמיתיים של לקוחות לצ'אט
אם צריך לעבוד על נתונים — הם יושבים בקובץ בתיקייה, והיא קוראת משם.
כשמשהו יוצא לא נכון — תגיד מה לא נכון בו
"קצר מדי", "רשמי מדי", "לא זה הקהל". תיקון אחד ממוקד שווה יותר מלהתחיל מחדש.
מה שעובד — תגיד שזה עובד
זה נכנס לכללי הבית והופך לברירת מחדל. ככה הסביבה לומדת אותך, ולא רק את התחום.
ההתקנה שלי
מה כבר נעשה, ומה עוד פתוח. מה שמסומן אצלך מחכה לך — כל השאר עליי.
החשבונות והסיסמאות
כל אחד מאלה רשום עליך ובבעלותך. אני לא בעלים של אף אחד מהם, וגם אם מחר תעבוד עם מישהו אחר — הם נשארים שלך.
כספת אחת, מפתח אחד, שלך
כל הסיסמאות של החשבונות שנפתחו לך יושבות בכספת. אני הכנסתי אותן בערב ההתקנה, ומאותו רגע רק אתה נכנס. אין לי עותק ואין לי דרך לשחזר — וזה בכוונה.
פתיחההכספת שלינכנסים עם סיסמת האב שבחרתהדרכות
קצר ולעניין. אין כאן קורס — רק מה שבאמת צריך כדי לעבוד.
אם צריך להתקין שוב, או על מחשב נוסף
פותחים PowerShell ומדביקים את השורה. הכל יורד ונפרס למקום הנכון — היכולות, כללי הבית, התבניות ומבנה התיקיות. תמיד הגרסה האחרונה.
איך מבקשים נכון
אותה בקשה, ניסוח אחר, תוצאה אחרת לגמרי. אלה הניסוחים שעובדים — אפשר להעתיק ולשנות.
רוצה שתבנה לי משהו
אל תתאר מסך. תתאר מה צריך לקרות ומי משתמש בזה.
רוצה שתכתוב לי טקסט
מי קורא, מה הוא צריך להרגיש, ומה שיעשה אחרי. ותמיד — דוגמה למשהו שאהבת.
יש לי נתונים ואני רוצה להבין מהם משהו
שים את הקובץ בתיקיית החומרים. אל תעתיק שורות לצ'אט.
משהו נשבר
תעתיק את הודעת השגיאה כמו שהיא. אל תסכם אותה במילים שלך.
רוצה לשנות משהו שכבר קיים
בקשת שינוי, לא בקשת בנייה. ותמיד לבקש גרסה חדשה, לא לדרוס.
רוצה שתזכור משהו לתמיד
זה מה שהופך את הסביבה לשלך לאורך זמן. כל כלל כזה חוסך הסבר חוזר.